עוזב אותי - אוהב אותי??... עוזב אותי -
אוהב אותה!!! (מאמר בשלושה חלקים)
(אף שנקטתי בלשון נקבה דבריי מיועדים לנשים ולגברים)
חלק א' – ההפתעה!
"אני מתה! מה אני עושה? לא רק שהוא הודיע לי פתאום שהוא עוזב אותי אלא גם
אמר לי שהוא התאהב באישה א-ח-ר-ת-!! היא אהבת חייו!
היא אהבת האמת שלו! אני לא מעניינת אותו יותר. הוא מוכן לעשות הכל
בשביל ללכת. נגמרו לי החיים!"...
קרה לך כבר ששמעת מאיזו חברה או מכרה שלך את המילים האלה??
נטישה היא חוויה קשה ביותר. כל נטישה שהיא. ועוד יותר מכך – נטישה לטובת
אישה אחרת. יש בכך הצהרה חזקה וברורה שלא רק שאיני אוהב אותך יותר ואני
רוצה לצאת מהקשר שלנו, אלא שכבר מצאתי מישהי "טובה יותר", "שווה יותר",
"יפה יותר", "מוצלחת יותר" "שעושה לי את זה" וכו'. וזה פוגע, מעליב, מגמד,
קוטל את הדימוי האישי והנשי, גורם למערבולת רגשות מבלבלים (כעס, אשמה,
שנאה, נקמה, אובדן, חרדה, חוסר ביטחון וכו') ומאד קשה לעיכול.
א.
סיפרה לי על "ירידתו של בעלה עם לוחות הברית החדשים מהר סיני" וכיצד
"האמת" החדשה שגילה הציפה לפתע את חייו:
"בטחתי בזוגיות שלנו ובטחתי בתא המשפחתי המגובש שיצרנו. החיים שלנו היו מאד
נעימים. שנינו עבדנו באותו תחום, היינו מוקפים בחברים וסופי שבוע וימי חג
הוקדשו במלואם לתא המשפחתי. מפעם לפעם שיגרנו את הבנות לבית הסבות הבלתי
נלאות ויצאנו להרפתקה רומנטית קצרה. כך נשארנו חברים טובים ומפוקסים על
הזוגיות שלנו, אמרה לי.
באחד הימים, יום שגרתי טיפוסי, פנה בעלי אלי ובדרכו השקטה והנעימה
אמר לי כי עלינו לשוחח על עניין רציני וכי לאחר שנסגור הלילה את המשרד
(שנינו חולקים משרד אדריכלות מצליח), הוא מציע שניגש לקפה "מקסים", בית
הקפה הקבוע שלנו ושם נוכל לשוחח בנחת וללא הפרעות".
וכך, בסתמיותו של בית הקפה, בין שרידי קרואסון ומחציתו הקרה של ספל קפה
הפוך, הסתבר לא. כי בעלה מנהל מזה כחצי שנה רומן לוהט עם בחורה צעירה, בה
נתקל באחד מאתרי הבנייה שתוכננו על ידם. שיחה הובילה לשיחה, כוס קפה הובילה
לעוד כוס קפה וכך החל נרקם לו רומן "שלא במתכוון", כמאמר הבעל. את שאר
מלותיו והסבריו שמעה א. ברקע כהמהום טורדני. "הזמזום באוזני לא אפשר לי
לשמוע את הנאמר. רק חשבתי כל הזמן, שוב ושוב - לא היה שום בדל סימן?!
שום פרומו?! שום מיני-קדימון?! שום התראה?!".
"המכה שניחתה עלי הייתה כמאמר כל הקלישאות שבעולם: "כרעם ביום בהיר",
"השמיים נפלו עלי", "האדמה פערה פיה"," חטפתי אגרוף בבטן"! כל מה שתבחרי –
הנו מדויק להפליא וכואב עד מוות.
מאיפה זה בא לי? מה קרה? איך לא הרגשתי? הרי הכל היה כל כך יפה וטוב...
נשארתי ישובה על כיסאי, המומה, כשאיזו אבחת כאב איומה ובלתי מוכרת משסעת את
בטני, הלוך ושוב, הלוך ושוב חורשת בבשרי ואינה מניחה לי.
"מה קורה לך"? צרחתי עליו בקול חנוק ככל שיכולתי בכדי להימנע מאזנם הכרויה
של יושבי בית הקפה. "מאיפה זה בא לי ? איך עשית לי את זה? לך לעזאזל!"
אני רק זוכרת שהוא חזר ואמר שהוא התאהב והוא "מ-ו-כ-ר-ח, אבל ממש מוכרח",
לעזוב את הבית שהרי לא מתאים לנו לחיות בשקר!
איזו קלישאה נוראה, חשבתי לעצמי, אמרה א. . לא לחיות בשקר???
כל מה שהתרחש מאותו רגע היה בליל של רגשות ופעולות שנעשו מתוך ערפול חושים
וכאב בלתי נסבל. הכל נכפה עלי ואני רק נגררתי במהלכים הנחוצים, מטושטשת
והזויה.
הבנות! מה יהיה על הבנות? "נחלוק משמורת משותפת" הציע הבעל. "הרי שנינו
אוהבים אותן ושנינו הורים מסורים ונעשה הכל באופן הכי שקט ומסודר כך
שהפגיעה בהן תהייה מינימלית ככל האפשר".
כל תקופת
הפרידה, ההסכמים, המפגשים עם עורכי הדין, המשאים ומתנים שהתנהלו עד
לגט, הודעתנו המשותפת לבנות על המתרחש, ההתמודדות עם ההלם, הפגיעה, הכאב,
האובדן והפחדים שלי ושלהן – כל אלה הנם, בעבורי, בבחינת עיסת זמן
מטורפת וסוריאליסטית לגמרי. שברי זיכרונות המרצדים באורות וצללים, מבליחים
ונעלמים.
המשכתי לקום בכל בוקר ולבצע את כל המטלות כרובוט מתוכנת היטב, חיה מרגע
לרגע. על פניו נראה היה שהכל בסדר אצלי וכי אני, החזקה, מסתגלת למצב החדש
שנכפה עלי.
אבל בפנים, עמוק בתוך-תוכי ידעתי שאני מרוסקת. כל עולם הערכים שלי וכל
מערכת האמונות שהכרתי התנפצו באחת ומכל מה שידעתי על העולם, על עצמי ועל
בעלי – לא נותר דבר. הכל מחוק. הכל מפורק. "אם זה קרה לנו זה יכול לקרות
לכל אחד", חשבתי.
עם הזמן פרקנו את החבילה כולה. חלוקת הרכוש שלנו כללה לא רק את הבית,
המשרד, חסכונות ונכסים שצברנו, אלא כללה אט-אט גם את
חברינו המשותפים כמו גם את לקוחותינו.
הפירוד הפך להפרדה טוטלית בכל תחומי חיינו. בעלי עבר להתגורר עם חברתו ובכל
סוף שבוע שני, הבנות בילו אתם.
בתחילה, סופי השבוע נטולי הבנות היו נוראיים עבורי. הריקנות! הבדידות!
אינני בתפקיד. מה אני עושה עם עצמי?
החלטתי במודע ובמכוון שאני חייבת להכין רשימת "מטלות" לבילוי בסופי השבוע
הללו ולארגנם מראש כך שלא אשאר בגפי כלל. אמרתי ועשיתי! ..."
חלק ב' – יוצאת לפעולה!
"...אז כפי שאמרתי לך, החלטתי במודע ובמכוון שאני חייבת להכין רשימת
"מטלות" לבילוי בסופי השבוע נטולי-הבנות והתפקידים המוכרים ולארגנם מראש כך
שלא אשאר בגפי כלל. אמרתי ועשיתי!
פעלתי בהתאם לתרגילים שונים שאת ציידת אותי בהם באותה תקופה. כך, למשל,
תרגיל הכרטיסיות של
"אי המטמון שלי" הפך לגלגל ההצלה שלי וסייע לי בתקופה הראשונה לארגן
פעילויות ולשהות בחברת אנשים במקום לשקוע במצב רוח מדוכדך בהיוותרי בגפי.
בתחילה זה היה מאולץ, אך עם הזמן גיליתי כי האמרה העממית:
"fake
it until you make it”
עובדת. הגעתי כ"תיירת מתחילה" התרה אחר עולמות חדשים. הנאות שלא הכרתי
וחוויות חדשות מלאו אותי בתחושת התחדשות, עוצמה ושליטה בחיי .
לא תאמיני! מכל הפעילויות האפשריות נרשמתי דווקא לקורס "סקיפרים" – משיטי
יכטות. רציתי משהו הכי שונה מכל מה שחייתי ועשיתי עד כה. נגלה לי עולם ימי
בלתי מוכר לחלוטין. להפליג "מעל הרוח", "מתחת לרוח", "גאנץ'",
"חלוץ","פיתה" ועוד – עולם מושגים וטרמינולוגיה בלתי מוכרת שהפכה אט אט
לחלק מחיי. הכרתי אנשים מרתקים. חלקם מתלמדים וחדשים לנושא, כמוני, חלקם-
יכטונרים ותיקים, ולהם סיפורים מושכי לב ומסמרי שיער על הרפתקאותיהם בימים
רחוקים וסוערים. חברתי לאנשים לבילויים על היכטות ולהפלגות שנמשכו מספר
ימים בתעלות הולנד או לאורך חופיה הקסומים של תורכיה.
גיליתי שעם מעט יוזמה וחשיבה מחוץ לקופסה המקובעת שלי, אני יכולה לפתח
לעצמי לא רק תחומי עניין חדשים אלא שבנוסף, באמצעות העיסוקים החדשים אני
מכירה חברים חדשים המתאימים לי בשלב זה של חיי וממלאים אותי בעניין
ופעילויות, הכרויות חדשות נוספות ותכנים מרתקים.
שיניתי את אורחות חיי ורעננתי "נהלים". במקום הצעדות היומיות שלי לפנות
בוקר בשכונת מגורי, נרשמתי למכון כושר אופנתי. וכך, תוך כדי שיפור כושרי
הגופני ומיצוק חזותי, הכרתי גם מספר נשים וגברים עמם יצאתי לארוחה קלה או
לכוס קפה לאחר האימונים ועם חלקם נוצר עם הזמן קשר הדוק יותר.
האדרנלין החל לפעפע מחדש בעורקי ותחושת התרגשות פמפמה חמצן נקי לראותי!
בחיי! מי היה מאמין?!
יש חיים אחרי הגירושין!!
עם הזמן בניתי לי עולם חברתי חדש שהתאים לשינוי הפנימי שעברתי. גיליתי כמה
חשובה לי חברת נשים וכמה השיחות האינטימיות שלנו הופכות את חברותיי לחוליה
הכרחית בחיי. התמיכה, ההבנה האמיתית, האמפטיה, היכולת לחלוק את עולמי
הפנימי ולדבר באותה שפה, גרמו לכך שאני יודעת בוודאות כי לא אוותר על
שעותיי איתן.
יזמתי והקמתי חוג של "נשים יוצרות" וכך התווספו למעגל החברתי שלי נשים
מרתקות, חזקות ויצירתיות. נשים שאינן חוששות לקום ולעשות מעשה. הן לוקחות
שליטה בחייהן ואינן מחכות למקרה שיזמן על דרכן הזדמנויות.
נגה, למשל, היא מוזיאולוגית ומרצה מבוקשת בתחומה. כמו כן היא יזמית המפתחת
כיום שדות חדשניים ויצירתיים בתחום עיסוקה ואף שולחת ידה בכתיבת סיפורים
קצרים ומרתקים. דפי, היא צלמת המתעדת אנשים, בפרט נשים בתהליכים המתרחשים
בחייהם, לאורך זמן. נילי, עורכת דין במקצועה, עסוקה ונמרצת, יוצרת
ויטראז'ים יפהפיים, בהתבססה על עולמות תוכן הסטורים וספרותיים. כל יצירה
מלווה בסיפור רקע מדהים ומסקרן.
בקבוצה עוד מספר נשים ססגוניות השולחות ידן בתחומי יצירה מגוונים. לא
ייפלא, אפוא, שמפגשינו מעשירים ומפרים ושונים כל כך ממה שידעתי עד כה
באינטראקציות החברתיות שלי. גם עולמות התוכן שאני נפגשת בהם בקבוצה זו
שונים מכל שהיה במפגשים החברתיים שלי בעבר. הם בודאי אינם דומים למפגשים
המשפחתיים מעת נישואיי ושונים בתכלית מהמסיבות העליזות שבעלי ואני ניהלנו
בעבר בגינתנו המטופחת. מתוך מפגשים אלה נוצרים גם, מטבע הדברים, קשרים
קרובים יותר בין חברות מסוימות.
בשבועות האחרונים, במפתיע ומבלי שכיוונתי לכך, החל נרקם לו רומן חדש ביני
לבין גבר המבוגר ממני במספר שנים. חלקנו חוויה מרתקת בהפלגה האחרונה שלנו.
השיחות הממושכות בים המשיכו גם ביבשה...
מה יצמח מכך? אין לי תשובה. אולם ה"אני החדשה" שהנני כיום, אינה מחפשת יותר
תשובות חד משמעיות, שהרי מה חד משמעי בחיינו? כרגע הכל נעים ונחמד. הכל
פתוח וגם אם קשר זה לא יאריך ימים ולא יתפתח- אז מה? יש לי קודם כל אותי
בדגם משופר ומחוזק - וזה המון! ויש לי גם כל כך הרבה אנשים משמעותיים בחיי.
הדבר הכי נפלא שקרה לי הוא שאני מרושתת חברתית ומעוגנת היטב בכל רבדי חיי.
גיליתי כי החיים יכולים להיות בנויים מפרקים, פרקים ומסיפורים קצרים.
עם חברי הילדות שלי הידקתי קשרים לאחר גירושי, וכך גם עם רבים מחברי
הוותיקים מתקופת נישואיי, גם עם אי-אילו מהם שבתחילת הפירוד ביני לבין בעלי
חלה התרחקות בינינו עד שהתייצבה החברות בדפוס חדש.
חברים חדשים שהכרתי לאחר גירושי הפכו לעוגן משמעותי בחיי עד כדי כך שגם
קבלת שבת וחגים אנו עורכים לעיתים מזומנות ביחד. לעיתים, עם הבנות, לעיתים
בלעדיהן – תלוי בנסיבות. זה לא שאמי היקרה חדלה, חלילה, מלהזמיננו לשבתות
ולחגים, אך העוגן המשפחתי אינו כה דומיננטי וחיוני לי כפי שהיה בראשית
תקופת הגירושין. איני נסמכת עוד על מעגל קרובי ומשפחתי לבילוי החגים. בשנה
הראשונה לגירושי נסעתי להורי ולאחותי בכל סופשבוע באופן אובססיבי כמעט
ולאחרונה גיליתי את חדוות החג עם חבורת יכטונרים, או בהסבה קבוצתית עם
חברים קרובים לשלחן חג עליז ושונה. הסתבר לי שאפשר לחגוג בהרכבים שונים,
מגוונים וססגוניים ואחרים מכל מה שידעתי עד לגירושי. הרמת כוסית ה"לחיים"
בהרכב המשפחתי המסורתי הפכה להרמת כוסית חברתית, שונה, אחרת, אך עשירה,
רבת-תוכן ונוחה לי עד מאד. המצב החדש זימן פתרונות חדשים.
כיום - הכל פתוח והכל אפשרי. פרק נסגר ופרק חדש נפתח. הכל תלוי בי וברצוני.
כיום, אינני נסחפת בעקבות תכתיבי עלילה שלא אני רקמתי אלא אני היא זו
הגורמת לחיי להתרחש."
***
קוראות וקוראים יקרים, הדוגמא שכאן הינה אחת מרבות ומהווה מודל נפלא להבנה,
הזדהות, למידה חדשה וחיקוי.
אני יודעת מניסיוני שכל כך חשוב לדעת מהן הפעולות והמהלכים שנחוצים כדי
להגיע לפתרונות המיוחלים וליציאה מההתחפרות באומללות, בפגיעה ובכאב שהבגידה
והנטישה גרמו.
לפיכך,
בחלק שלישי יובאו המהלכים הנחוצים
לך והסבר הפעולות שעלייך לנקוט בהן כדי לצאת לחיים החדשים שאחרי הבגידה
והפרידה ובאמצעותם ניתן לבנות מחדש את חייך לאחר שחלום הנישואין הזה, שהיה,
- התאדה...
אל חשש – יש חיים אחרי הגירושין!!!
חלק ג' – יוצרים חיים חדשים!
קוראות וקוראים יקרים, סיפורה של א. הנו אחד מרבים ומהווה מודל נפלא להבנה,
להזדהות, ללמידה של התנהלות חדשה ולחיקוי של פתרונות ויצירתיות יעילה.
אני יודעת מניסיוני שכל כך חשוב לדעת באופן מסודר מהן הפעולות והמהלכים
שנחוצים כדי להגיע לפתרונות המיוחלים וליציאה מההתחפרות באומללות, בפגיעה
ובכאב שהבגידה והנטישה גרמו.
לפיכך, בחלק זה אעמוד בקצרה על מספר מהלכים מאלה הנחוצים לך, ואסביר מעט
אודות הפעולות שעלייך לנקוט בהן לצורך יציאתך לחיים החדשים שאחרי הבגידה
והפרידה, באמצעותן תוכל/י לבנות מחדש את חייך לאחר שחלום הנישואין הזה,
שהיה, - התאדה...
אל חשש –
יש חיים אחרי הגירושין!!!
נו, התרסקנו, בכינו, התאבלנו (יש הסברים לכל התהליך הזה בספרי: יש חיים
אחרי הגירושין) וכעת – די! מוכרחים להתעשת ולצאת לדרך חדשה!
חשוב להבין שהסיום הקשה והמר של הקשר הזוגי יכול להוות לך נקודת זינוק
אמיתית לחיים שאת רוצה בעבורך. זו התחלה חדשה והזדמנות שנייה שניתנה
לך, גם אם נכפתה עלייך. תוכלי כעת לבנות לעצמך את החיים שאת חולמת
עליהם ורוצה בהם. הפעם , ממרום-נסיונך, תדעי מה נכון לך ואיך לממש זאת!
חובה עלייך לגייס ראייה אופטימית למצב הקיים. הוא כבר כאן. זה נתון
קיים. כעת יש לאמץ זווית ראייה פילוסופית חדשה על המצב. ראייה זו היא, היא
הבסיס שיאפשר לך יציאה מההתחפרות והצעדתך קדימה!
אחרי סקירת כל הקשיים שהיו לך בקשר הקודם ועשיית סדר בבלאגן הרגשי
ובכל תחומי החיים: האישי, משפטי, הורי, תעסוקתי, וחברתי, מגיעים
לתובנות: שאלי את עצמך: מה לא עבד בשבילי בזוגיות? מי אני כיום? מה
ברצוני לשנות בזוגיות חדשה? היכן נחוץ לי לבצע תיקון בחיי ובתוכי? מה אני
רוצה לעשות בחיי (להיות אם, אשת קריירה, לשנות עיסוק, ללמוד וכו')?, מה
נחוץ לי כדי ליצור חיים מספקים, נכונים וטובים בעבורי?
אחר כך נחוץ להתחיל בשינוי הקשור לדימוי העצמי/הנשי (הגברי) שנפגע.
איך עושים זאת? - בנוסף על האפשרות הברורה של עיבוד התהליכים באמצעות
טיפול, עושים זאת גם על ידי הקפתך את עצמך באנשים שדרך עיניהם את מרגישה
הכי טוב עם עצמך. הם חושבים שאת נהדרת, נבונה, מוצלחת, מקסימה, מעניינת,
נאה, חביבה, אשת-שיחה, אימא מסורה, חברה שניתן לסמוך עליה תמיד, עובדת
חרוצה, הישגית וכו' . אנשים אלה הם למעשה "המראה" החדשה שלך.
ובניגוד גמור למראה הבלתי נעימה שבעלך הציב בפנייך עם עזיבתו, בה השתקפת
לעצמך דרך עיניו כמי שאינה "שווה", שאינה מספיק טובה עבורו, אינה מושכת,
וכו' – אותם חברים, מכרים, מחזרים, וכל הסביבה בה תקיפי את עצמך – כל אלה
יאמרו לך, בעצם קיומם, דברים אחרים לחלוטין. בעיניהם תשתקפי במיטבך! הם
רשת התמיכה המוצלחת ביותר עבור שיקום תדמיתך בעיני עצמך ויצירת חיים
חדשים.
בצעי שינויים פיזיים . כן, כן! יש לכך חשיבות רבה. כגון: פציחה
בדיאטה, שינוי סגנון לבוש מזה שהיית רגילה בו, שינוי תסרוקת או תוספת צבע
או גוונים בשיער, טיפוח קבוע, צבעוניות שונה וכיו"ב. שינוי חיצוני-פיזי
ויציאה מהקופסה גם בתחום זה, משפיעים גם על הדימוי העצמי שלך ותפיסתך את
עצמך וגם על האופן בו את חשה ומציגה את עצמך בפני העולם. וכך, תגובות
הסביבה כלפייך משתנות גם הן. שילוב כל אלה גורם לך להתנהלות שונה ובוטחת
ומוליכה מכאן לשינויים בכל מישורי חייך ולהתקרבותם של אנשים ובני זוג
פוטנציאליים.
בצעי שינוי בעיסוקייך או פתחי לך תחביבים. חשבי על הדברים שהם עבורך
הכי "לא את" כפי שאת מכירה את עצמך, עיסוקים שהיית מאד רוצה להתנסות
בהם, חוויות מרגשות ושונות משהכרת עד רה - ולכי על זה!
חשיבה שונה, התנסויות חדשות, התנהלות שונה – כל אלה בונים לך עולם חדש
ושונה. תבררי ותבחני מה מכל אלה עובד בשבילך ומה מתאים לך - ואמצי
זאת.תהליך של ניסוי וטעייה, תהייה והתנסות.
שני הרגלי חשיבה
– יציאה מהקופסה של החשיבה המונוטונית והאוטומטית שהתרגלת אליה ומציאת
פתרונות יצירתיים לעניינים שונים, כגון: לצורך יציאה מהבדידות- עלייך ליזום
בילוי משותף עם חברים, להזמין לארוחה בביתך במועד ספציפי, אולי להקים קבוצת
פעילות בביתך או בשכונתך (שיחה על כוס קפה ביום קבוע, חוג קריאה, אפייה,
נגרות וכו').
מציאת מקורות קשר חדשים ושונים ליצירת חברויות –
מקומות שונים ("מועדון", "אירוע משותף", מקום העבודה, וכו' – על כל אלה
בהרחבה בספרי: יש חיים אחרי הגירושין) בהם תכירי גברים ונשים חדשים, חדשי
קשרים וותיקים מהעבר, או צרי ידידויות עם אנשים שדומים לך ואתם חולקים
צרכים דומים או תחומי עניין. הכי חשוב – עשי הכל להרחבת והעשרת הרשת
החברתית שלך. רשת זו היא המקפצה העיקרית לשינוי בחייך! היא תסייע לך ליציאה
מהבדידות, מהלבד, לקישורך לפעילויות חברתיות, להיותך חלק מ"קבוצת השווים",
לקבלת תמיכה וקבלה וכו', ואף תהווה חולייה מסייעת למציאת בן-זוג פוטנציאלי.
בהצלחה!
ד"ר דניה קידר
עו"ס
קלינית
מומחית ליחסים, זוגיות,
גירושין, העצמה, רשתות חברתיות.
מחברת הספר:
יש חיים אחרי
הגירושין
ספר
לעזרה עצמית
לנשים, גברים, בני-משפחה וחברים
סיפורים, מידע, ייעוץ, וכלים להתמודדות
ניתן להתקשר עם ד"ר קידר להזמנת ספרים במחיר מוזל, הרצאות, סדנאות, ייעוץ
אישי, הנחייה למטפלים.
כל הזכויות שמורות למחברת
©
2010 |
לחזרה
לנושא: 