|
דף הבית -
אודותיי -
על הספר -
לידתו של הספר -
למי ולמה מיועד
הספר? -
סיפור מהספר -
תרגיל מהספר |
|||
| שיתוף | |||
למידע נוסף על הספר ראו גם:
על הספר, לידתו של הספר,
למי ולמה מיועד הספר?, תרגיל
מהספר, החיים שאחרי... |
|||
|
סיפור מהספר |
|
||
|
החברות של שוש סילואטה דקיקה, גבוהת קומה ולה חזות נערית, התקדמה מולי. שיער קצוץ כהה עיטר את פניה השזופים. הדקיקה השועטת לעברי עוטה מכנסי ג'ינס צמודים וגופייה ורודה זעירה. "היי, אני שוש," אמרה בהושיטה לי את ידה הגרומה, ובלחיצה איתנה הוסיפה: "נעים מאוד להכיר!"
אל שוש הגעתי בסיומה של שרשרת טלפונים פעלתנית שהתחילה בשיחתי עם א', קולגה וחברה טובה מתקופת לימודי התואר השני שלי בעבודה סוציאלית קלינית בבר-אילן. א' אמרה שעמיתה שלה מהמחלקה לשירותים חברתיים בעיר סמוכה תוכל "לגייס" מספר נשים מתאימות, המעוניינות לקחת חלק בראיונות שאני עורכת. בדרך זו הגעתי, בין השאר, גם לחגית, בחורה מתוקה שהשתדלה לצוות אלינו כל מי שרק יכלה מבין חברותיה הגרושות. וכך הופניתי גם לשוש.
"אין בעיה. תגידי איפה ומתי – ואני שם!" הגיבה שוש לקונית להסברי המלווה בבקשה לפגשה. קבענו בבית-קפה ותיק המוכר לשתינו.
שוש סיפרה את סיפור חייה הפתלתל והמרתק, מילאה שאלונים ושיתפה אותי בחוויותיה מאז הגירושין. אורחי בית-הקפה הפינתי והנחבא מסאון הרחוב, התחלפו כבר כמה פעמים ואנו עדיין שקועות היינו בשיחה.
שוש ינקה ממושכות מהסגריה שבידה, פלטה באריכות את ענני העשן שהצטברו בריאותיה ואמרה: "אם את שואלת על הרשת החברתית שלי - אומר לך הכול במשפט אחד. לפעמים אני מרגישה מחנק נוראי, לכודה כמו דג ברשת, ולפעמים, עם חברים מסוימים, מקננת בי תחושת חמימות ושלווה עצומה מהעובדה שיש לי רשת ביטחון נהדרת שכל לוליין בקרקס מתאווה לשכמותה".
כשביקשתיה להאיר את עיניי למה כוונתה במשפט זה, היא סיפרה: "עם חברתי רותי, הקשר שלי בסך הכול נוח ונחמד, אבל מסתבר שהעולם הערכי שלנו שונה, מה שגורם להתנגשויות חזיתיות בינינו שתקועות לי ממש כמו עצם בגרון. שתינו אוהבות לרקוד והולכות לערבי הרקדה ביחד, וגם טעמנו בסרטים דומה - שתינו נהנות בתקופה זו מקומדיות רומנטיות קלילות ומשעשעות ואנו מרבות ללכת ביחד לסרטים והצגות.
אולם, כאשר יש לי בעיות עם בתי, מתבגרת טיפוסית בת שש-עשרה, גיליתי כבר שכל שיחות הנפש ושיתופה של רותי בבעיותיי עם בתי, הם טעות איומה ומוטב לי שלא לקיימן. ליידעך, זה לא מפני שלא ניסיתי, אלא שרותי מאוד נוקשה ביחסה לילדיה ויש לה סט-ערכים שמרני אבסולוטי של "מותר" ו"אסור" שאינו ניתן לפשרות.
ואילו אני גורסת שיש להתייחס לכל בעיה לגופה וניתן למצוא לה פתרון יצירתי. בכל פעם ששיתפתי את רותי בקטעים הקשים שיש לי עם בתי בתחומי הלימודים ובילויה החברתיים (המאוד-מאוד ערים, לצערי...), רותי תוקעת בי מיד את מבטה המורתי-ביקורתי, ובתקיפות קצרת רוח סוגרת את הנושא במשפט חד: 'השתגעת? איך את מרשה לה לעשות ככה? אין על מה לדבר בכלל! תגידי לה "לא", וזהו זה! מה את מתלבטת?! לא ברור לך שזה אסור?!', ואני מיד מרגישה כילדה נזופה שעוד רגע תועמד בפינה. הבנתי שאסור לי להמשיך בשיחות הללו עם רותי, משום שתמיד אני יוצאת מהן בתחושת מחנק מדכדכת ומצטערת שהעליתי בפניה את הנושא.
לכן, שיחות נפש מתפלספות מסוג זה ממוענות כמעט בקביעות לחברתי בטי. נוח לי לשוחח איתה. אנו מדסקסות כל פרט בחילופי המילים שלי עם בתי, ואחר כך אנו בודקות בסבלנות אופציות שונות לפתרון הקונפליקט המאיים על חיי באותו יום.
בטי, בסבלנות שקולה והגיונית, נמצאת שם תמיד עבורי, בכל שעה, מוכנה ומזומנה להקשיב לסיפוריי האינסופיים בעניין מלחמת העולם האחרונה שהייתה לי עם בתי. זו תחושה נפלאה לדעת שיש לי רוח גבית כזו, ושתמיד יש עם מי להתייעץ באופן ענייני, בלי ביקורת ובלי סתימת פה וכפיית דעתה עלי. רואה? חברה אחת חונקת אותי, אנחנו לא "באותו ראש" והיא לא מתאימה לי לשיחות נפש, והשנייה פשוט "נמצאת שם" בשבילי, מבינה אותי ותומכת בי. במשך הזמן פענחתי את "קוד-הפנייה" לחבריי והבנתי כי עלי לפנות לחברים שונים בהתאם לצורך שמתעורר אצלי, וכך אני מקבלת את התמיכה שנחוצה לי מחברים המתאימים לאותו עניין."
|
|||
|
|
|||
|
|
|||
לחזרה
לנושא: |
למידע נוסף על הספר ראו גם:
על הספר, לידתו של הספר,
למי ולמה מיועד הספר?, תרגיל
מהספר, החיים שאחרי... |
|||
|
|
|||
|
ד"ר דניה קידר
נייד:
050-5364703 דואר
אלקטרוני:
drdania10k@gmail.com |
|
האתר נצפה
בצורה הטובה ביותר ברזולוציה של 1024X768 |
Eliran Dayan
|
דף הבית -
אודותיי - על הספר -
לידתו של הספר - למי ולמה מיועד
הספר? - סיפור מהספר -
תרגיל מהספר
הרצאות - סדנאות -
מפגש אישי - ספר לעזרה עצמית
- נשים כותבות - מאמרים
- יצירת קשר