שיתוף 

 
       
 

מאמרים

לחזרה לנושא: מאמרים

 
 
האם להתגרש?
 

תוהה האם להתגרש? הזוגיות חורקת? נמאס? -  מידע שיפתח צוהר לחשיבה בנושא הגירושין וייתן קריאת-כיוון לתחילת תהליך קבלת החלטות בנושא.

האם מצאת את עצמך תוהה האם להתגרש? האם חולפות מחשבות כאלו בראשך מפעם לפעם ונדמה שכבר ניסיתם הכל או כמעט הכל
ונמאס לכם? די! מספיק! מה הטעם להמשיך ביחד? הזוגיות חורקת, המשפחתיות מקרטעת ושום דבר כבר לא כפי שהיה.
תחושת ייאוש אופפת אותך ונדמה שאין תקווה ואין מה לעשות. הילדים יסבלו, הבית "יתפרק", התא המשפחתי המקודש – מה יהא אתו??
הבית? הרכוש המשותף? החברים?... ראשך מסתחרר מכל טיעוני ה"בעד" וה"נגד" לרעיון שעלה במוחך ולא מרפה: "להתגרש?"

ומה באמת עושים? ומה אומרים אנשי המקצוע?
 

חשוב, בראש וראשונה, לקבל מידע כלשהו על מנת שניתן יהיה לעשות סדר "בבלגאן" ובבליל המחשבות הטורדניות.
מידע, מטבעו, מפזר עמימות. לשם כך, אביא בקצרה מספר גורמים להתייחסותך ולתחילת גירוי תהליך החשיבה שלך:

תופעת הגירושין בחברה המודרנית במאה העשרים ואחת הינה בעלייה מתמדת. בודאי פגשת אנשים שהתגרשו בסביבתך הקרובה,
שמעת סיפורי גירושין מחברים, מכרים ומהמדיה לסוגיה.
 

סביר להניח כי כבר פגשת או שמעת על סוגי משפחות והורות שונים ומגוונים, שנוספו על דגם המשפחה ה"מסורתי" המוכר לנו מהעבר
(אם, אב וילדים). "המשפחה החדשה" מופיעה במגוון הרכבים, בהם: משפחה חד-הורית (שבראשה אישה או גבר),
משפחה עם הורה חורג, שתי משפחות לילד, משפחה שבראשה שתי נשים או שני גברים.     

  

השנתון הסטטיסטי לישראל 2008 מספק נתונים מדויקים על הגידול בגירושין בקרב האוכלוסייה היהודית בישראל:
לדוגמה - שיעור הגירושין בקרב האוכלוסייה היהודית בישראל בשנים 1974- 1970  עמד על  0.9% אחוזים, בשנים 1999-1995 
עלה שיעור הגירושין  ל- % 1.8 , ובשנת 2006 עלה  ל -2.1%. כיום, כשליש מכלל הזוגות שמתחתנים בקרב האוכלוסייה היהודית
- מתגרשים, ומגמת העלייה במקרי בגירושין נמשכת.
 

באופן טבעי, ככל שתופעת הגירושין מתרחבת – כך גם משתנה ייחס הציבור הרחב ואנשי המקצוע כלפיה.
בהכללה, אנו מבחינים בשתי גישות שונות המתייחסות לתופעת הגירושין:

אילו חיית בשנות ה-60 של המאה העשרים ורצית להתגרש, היית נקלע/ת לדילמה קשה ולבעיה משמעותית ביותר.
הגישה שרווחה באותה תקופה התמקדה בהיבט השלילי שבגירושין. הגירושין נתפסו כתופעה פתולוגית, כהרס משפחה,
כטרגדיה חברתית וככישלון. ספרות המחקר על פי גישה זו מתייחסת אל הגירושין במושגים של משבר, טראומה, וכדומה,
ומגדירה משפחות בגירושין כ"מפורקות" ו"מבולגנות". מכאן אף נבע מיתוס חברתי שהציג את הנישואין כאידיאל חיובי בלבד
ושלל כל אפשרות לחוויה ברוכה או להיבט חיובי בהקשר לגירושין.
 

בהחלטה על גירושין יש אכן להתייחס למשתנים רבים, בהם: יכולת אישית להתמודדות עם שינויים, כוחותייך הנפשיים,
השקפתך, מערכת תמיכה משפחתית וחברתית בהן ניתן להסתייע בתקופת השינוי וההסתגלות לגירושין, מערכות הסיוע הפורמלית
העומדות לרשותך (כגון: שירותים חברתיים, שירותים בקהילה, רב, עובד סוציאלי קליני, פסיכולוג, רופא וכו'), משאבים כלכליים,
תנאי מגורים, יכולת תמיכה בילדים, תעסוקה, יחס החברה לגירושייך, ועוד.

אולם, על מנת לקבל החלטה מושכלת בנושא, חשוב גם לדעת כי החל משנות ה- 70 ואילך, עם התרבות מקרי הגירושין ועם השינויים
הנרחבים שהחברה עברה בתחומים שונים, השתנתה גם הגישה כלפי תופעת הגירושין. מרבית המחקרים והאסכולות דחו את
הישארותם של בני הזוג בנישואין בלתי מוצלחים למען טובת הילדים בלבד. גם מטפלים וחוקרים הסוברים, בהכללה, כי עדיף שלא לפרק
את התא המשפחתי, מסכימים כי גירושין הם הפתרון היחיד המוצלח לנישואין כאשר הנישואין הם מבוי סתום ומצב של
הפסד לכל המעורבים בהם.
 

גישה זו רואה בגירושין הזדמנות להתפתחות. על פי תפיסה זו, הנישואין אמורים לספק לך ולבן/ת זוגך צרכים של חברות וזוגיות.
לעתים, באין ברירה, הגירושין הם כורח ופתרון נכון ביותר לנישואין לא טובים ולזוגות שאינם מצליחים לפתור את הקונפליקטים שלהם.
גם אם הגירושין הם מצב משברי – זהו מצב זמני בלבד, המזמן לך אפשרות לגדילה ולהתחדשות. על פי גישה זו, גירושין נתפסים כמהלך של
הסתגלות בריאה לשינוי נחוץ והכרחי, וכשלב טבעי במערכת השינויים החברתיים החלים בחברה עם הזמן. 
 

לכן, באם את/ה בתחושה של "אין מוצא" והפתרון היחידי עבורך הוא גירושין – אין להירתע מכך בשל הגורמים שמניתי לעיל, אלא להתחיל
בתהליך מציאת פתרונות לכל משתנה המקשה עלייך את הדרך לפתרון האולטימטיבי, או הפתרון "הפחות גרוע" לנישואייך הקשים.

יש לעבור תהליך קבלת החלטות, אולי בעזרת איש מקצוע, ולערוך רשימת סדר עדיפויות לתהליך בו החלטת לנקוט.
 

חשוב לזכור: יש מספר אפשרויות לניהול חיי נישואין: ניתן לנהל את חיי הנישואין בזוגיות משולבת – אחד עם השני/ה, בחיים נפרדים ומקבילים
– אחד ליד השני/ה, בהחלטה על טיפול זוגי לשיפור הנישואין, או בגירושין!  אולם, השארות בנישואין רצופי מריבות, מרירות ותלונות
בלתי פוסקות על אומללותך – אינה אופציה ראויה!

 

ד"ר דניה קידר

עו"ס קלינית

מומחית ליחסים, זוגיות, גירושין, העצמה, רשתות חברתיות.

 

מחברת הספר

       יש חיים אחרי הגירושין

         ספר לעזרה עצמית   
לנשים, גברים, בני-משפחה וחברים
סיפורים, מידע, ייעוץ, וכלים להתמודדות

ניתן להתקשר עם ד"ר קידר להזמנת ספרים במחיר מוזל, הרצאות, סדנאות, ייעוץ אישי, הנחייה למטפלים.

כל הזכויות שמורות  למחברת ©    2010

 
 

לחזרה לנושא: מאמרים

 
 


 

   

 

 

ד"ר דניה קידר    נייד: 050-5364703   דואר אלקטרוני: drdania10k@gmail.com
ספרו לחברים על האתר

 

 

האתר נצפה בצורה הטובה ביותר ברזולוציה של 1024X768
האתר עושה שימוש בפלאש. במידה ואינך רואה את דפי האתר יש להוריד  Flash Plug-in
כל הזכויות שמורות לד"ר דניה קידר. אין להעתיק או להשתמש בכל חלק שהוא מהחומרים שבאתר, אלא ברשות מפורשת בכתב מד"ר קידר. חוק זכויות יוצרים חל על כל הטקסטים, צירופי המילים, מטבעות הלשון, התמונות והעיצובים הכלולים באתר זה.

Eliran Dayan
2009-2017

 

 


דף הבית - אודותיי - על הספר - לידתו של הספרלמי ולמה מיועד הספר? - סיפור מהספר - תרגיל מהספר - החיים שאחרי...
- הרצאות - סדנאות - מפגש אישי - ספר לעזרה עצמית - נשים כותבות - מאמרים - שאלות ותשובות - יצירת קשר